הסיפור על איך הפכתי מילדה לאישה.מאז שאני זוכרת את עצמי, אני

הסיפור על איך הפכתי מילדה לאישה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת שמאוד נמשכתי לבגדים ולבגדים של אחותי. היא הייתה שנה וקצת מבוגרת ממני; כשהיא הלכה לבית של חברה לשחק, הייתי נכנסת לחדר שלנו (חלקנו את אותו החדר) ומנסה את השמלות הקטנות שלה על הבגדים שלי, זה היה בהתחלה, אחר כך נהגתי לנעול את הנעליים שלה, אחר כך הייתי לובשת לה את הבגדים ואפילו את התחתונים שלה, עד שהגיע היום שבו התלבשתי לגמרי כמו אחותי; ההורים שלי לא חשדו שביליתי כל כך הרבה זמן בחדר כי מעולם לא היו לי הרבה חברים וביליתי הרבה זמן בבית במשחקי הצעצועים שלי בילדותי, למרות שלא פעם הייתי לבושה לילדה ושיחקתי עם הבובות של אחותי. כשהייתי בערך בן אחת עשרה, הורינו השאירו אותנו לבד עם סבתא אחר צהריים אחד. אחותי מאוד כעסה כי היא רצתה ללכת לבית של חבר לשחק והם לא הרשו לה אז היא הלכה לחדר. הלכתי לשם והייתי מאוד עצוב לראות את אחותי הקטנה בוכה ואמרתי לה שאם היא רוצה אני יכולה לשחק איתה בבובות, והיא ענתה שמשחק עם ילד זה לא אותו דבר כמו לשחק עם ילדה, אז הסתובבתי ללכת כשעלה בדעתי לומר לה שאני יכול לתקן את זה על ידי להתלבש לילדה, היא הסתכלה עליי בחיוך קטן או "מה את אימצה?" והיא אמרה "טוב לנסות", היא קמה מהרצפה ומהארון שלה היא התחילה להוציא את כל מה שהיא צריכה: תחתונים, חולצת טריקו, כמה בגדי גוף, חצאית משובצת קפלים שאהבתי, חולצה לבנה עם כמה ציורים רקומים וכמה נעלי לכה שחורות ויפות מאוד עם קשת. אמרתי לה שתצאי להחליף והיא ענתה שאנחנו אחים ואין סיבה להתבייש. כשלבשתי את בגדי הגוף היא ראתה את הגמלוניות שלי ואמרה לי איך אני צריך ללבוש אותם. לָשִׂים. כשסיימתי עמדתי מלפנים ושאלתי אותו מה דעתו והוא אמר לי שחסרים לי כמה פרטים והוא שם לי סרט אדום וכמה עגילים קטנים מהודקים, ברגע שהם היו נדלקים הוא הסתכל עליי מלמעלה למטה ואמר "אתה נראה טוב מאוד אח קטן, טוב סליחה אחות קטנה" כשהוא אמר לי שאני מרגישה מאוד שמחה, "עכשיו אני חייבת להיקרא לאחותי... שם) מה אתה חושב מוניקה" אני אוהב את זה אמרתי לו, ועברנו את כל העניין. אחר הצהריים משחק כמו שתי אחיות טובות. כשהגיע הקיץ, אבי נאלץ לצאת לטיול כמעט כל חודש יולי ואמי הלכה לעבודה ב-10 בבוקר ויצאה בשבע ואסרה עלינו לצאת מהבית. ביום הראשון לא קרה כלום אבל ביום השני אחותי התחילה להגיד שמשעמם לה ושאלתי אותה אם היא זוכרת את אותו אחר הצהריים. היא אמרה לי שזה היה משחק להעביר את אחר הצהריים ומכיוון שאני הולכת להתלבש כל יום לילדה, אמרתי לה שנהניתי לשחק ושאני מוכנה להיות אחותה בקיץ וככה אף אחד מאיתנו לא ישתעמם, היא קיבלה ובילתה את כל הקיץ, כשההורים שלנו לא היו שם, בתור ילדה. הזמן חלף, בכל פעם שהיינו לבד התלבשתי כמו ילדה, ואפילו בבית הספר הלכתי עם אחותי וחברותיה, שסיפרתי להן שאני אחותן מוניקה בפרטי. יום אחד חברותיה של אחותי אמרו שהן רוצות לפגוש את מוניקה ושבגלל שהיא לא באה לנשנש בשבת בצהריים, אחותי לא נתנה לי לענות ואמרה לחברות שלה "מחר תפגשו את אחותי הקטנה מוניקה", לא ידעתי מה לעשות ומה להגיד; בשבת בבוקר אחותי יצאה מהבית ולא זכרתי מה קרה אחר הצהריים. אחרי האוכל, אחותי ביקשה ממני ללכת לחדר ואמרה לי "אחות קטנה, בואי נתחיל להתלבש, נכון? החברים שלי רוצים לפגוש אותך". מכיוון שאת נראית כמו ילדה כשאת לובשת את הבגדים שלי ועם זה - היא הוציאה פאה מתיק - את תיראי יותר כמו אחת" כמעט בלי ששמתי לב היא התחילה להלביש אותי וכשראיתי את עצמי במראה הייתי יפה, עם שמלה פרחונית בצבע תכלת וסנדלים לבנים ויפים וכשהיא שמה עליי את הפאה לא היה ספק שהייתי ילדה; יצאנו מהבית שלי, למזלנו ההתחלה של הבית שלי ולמזלי זה הסוף של הבית שלי, ולמזלי הסלון שלי. ההורים לא ראו אותי, כבר ברחוב הייתה לי הרגשה שכולם מסתכלים עליי וכשהגענו למקום שבו החברים של אחותי היו הדבר הראשון שהם עשו זה לצחוק בקול רם, רציתי להתחיל לבכות ולברוח, אבל אחותי החזיקה אותי וככל שעבר הזמן התרגלתי לזה ואפילו הם התחילו להתייחס אליי כמו אחד משלהם. כשהגענו הביתה אחותי שאלה אותי מה שלומי ומה אני חושב על להיות ילדה, אמרתי לה שזה מאוד טוב ושאני אוהב את זה מאוד למרות שבהתחלה היה לי מאוד לא טוב ושאלתי אותה אם אני יכול לצאת איתה ועם החברים שלה עוד פעמים, היא אמרה לי שכן, אבל אמרתי לה שתצאי בתור אחותך מוניקה לא כאח שלך, לכמה שניות אמרה לך ושתקה כמו ילדה ושתקה כמו לי" היא אמרה לי שאין בעיה מצידה אבל שהיא לא יודעת מה יגידו החברים שלה? כששאלה אותם, כולם קיבלו חוץ מאחד, ומכיוון שיש כוח במספר, אמרו לה לעזוב את הקבוצה. כך חלפו הפעמים הראשונות שלי להיות אישה, במהלך השבוע קיוויתי שסוף השבוע יגיע ואני אהיה האישה, או יותר נכון הילדה, שיש לי בפנים. כשהייתי בת ארבע עשרה, אחותי הפסיקה לצאת לנשנושים והתחילה לצאת בלילה וגם אני יצאתי אבל בתור ילדה בת חמש עשרה. בשבת אחת אחר הצהריים אחותי אמרה לי "את מבוגרת מכדי להיראות כמו ילדה והגיע הזמן שתראי כמו אישה - היא הוציאה שני תיקים מהארון - זה בשבילך" הדבר הראשון שהיא הוציאה היה חזייה עם ריפוד קטן, אחר כך כמה תחתונים תואמים, קופסת תחבושות היגייניות, קופסת תכשיטים ואחד מהמכשירים האלה שרגילים להלביש לי עגילים קצרים, עגילים קצרים, ונתנה לי כמה סנדלים עם עקב קטן, צבעתי קלות את העיניים והשפתיים שלי והיא אומרת לי שב, אני הולכת לשים לך את העגילים, אמרתי לה "אמא ואבא" והיא אמרה לי "מה? כמה בנים יש שעונדים עגילים" נסחפתי, זה כאב קצת אבל התוצאה הייתה שווה את זה, ראיתי את עצמי סופר טוב במראה, אבל אחותי נראיתי טוב במראה שלי. מהענן "המממ, עוד מעט תזדקק להסרת שיער ולא רק ברגליים, אבל להיום זה אולי שווה את זה" יצאנו לרחוב וגם אני הייתי שם לא זכרתי שאני בן, הרבה פחות כשנערים אחרים ניגשו אלינו לדבר. בשבת שלאחר מכן אחותי העירה אותי בתשע ואמרה לי, תתלבשי, אנחנו יוצאים, התלבשתי לילד והלכנו למכון יופי, נכנסנו ואמרו לאחותי "נוריה, מיד נטפל בך". חמש דקות אחר כך יצאו שתי בנות ואחת אמרה לאחותי "נוריה, את באה איתי ואחיך צריך ללכת עם סול". דמיינתי מה הולך לקרות, הם גרמו לי להיכנס לחדר שיש בו אלונקה וקצת ציוד והקוסמטיקאית אמרה לי "טוב מאוד, תעירום לגמרי ותלבשי את התחתונים החד-פעמיים האלה כדי שלך לא יכתמו, אגב קוראים לי סול וה-M שלך........... נכון?" "יסס..כן" אמרתי מאוד עצבנית והוא הלך, עשיתי מה שהוא אמר לי, התפשטתי ולבשתי את התחתונים האלה שנראו כמו נייר "את מוכנה?" הקשבתי לצד השני של הדלת, אמרתי כן והיא נכנסה. "טוב מאוד," היא התחילה לומר לי, "שכב על הגב, טוב, אז אתה מתאמן בשחייה ואתה צריך להיפטר מכל השיער, כי יותר ויותר גברים מתגלחים..." היא המשיכה לדבר איתי, לא הצלחתי לבטא מילה, הדבר הראשון שאמרתי היה "אהה את הרצועה של השניה, אז היא משכה את הרצועה של השניה עליי" ואז היא משכה את הרצועה של השניה. עד שכל הגוף שלי נשאר ללא שערה אחת, אז הכנתי סוג של שמן להורדת הגירוי מה שהשאיר את הגוף שלי סופר רך ועורר בי התרגשות עצומה, כשיצאנו אחותי ושאלתי אותי "אחרי זה את רוצה להמשיך להיות בת?" בלי לחשוב על זה אמרתי כן, בנוסף הגוף שלי הרגיש פנומנלי בלי שערה. כך התנהלו חיי, גבר במהלך השבוע ואישה בסופי שבוע ובאינטימיות עם אחותי, הרגשתי כמו אישה עד כדי כך שהרבה פעמים אחותי נאלצה לספר לי כי נדהמתי לראות בנים אחרים, הייתי כבר בת 16, אחותי הייתה בת 17 וחבר גדול ממנה בשלוש שנים, כולם היו ביחד וכולם היו ביחד כבר יותר משנה מהחיים שלנו. שכן. לילה אחד בספטמבר שנינו הגענו הביתה שעתיים אחרי השעה והלכנו ישר לחדר שלנו, אבל מה הייתה הפתעתנו כשראינו את ההורים שלנו בחדר, הדבר היחיד שחשבתי זה "כדור הארץ תבלע אותי", אבא שלי יצא מהחדר כשהיא מטה את ראשו מצד לצד ואמא שלי הדבר היחיד שהיא אמרה לנו זה "לכו לישון ונדבר מחר", בזמן שהתחלפנו, אמרתי שזה אחותי זה הסוף של מוניקה "אני לא יודע." היא אמרה, "אולי יבינו אותך, לילה טוב, אחות קטנה." למחרת בבוקר ההורים שלנו לא חיכו בסלון והם שאלו אותנו: אבי: "ראשית, מה הייתה שעת ההגעה אתמול בלילה?" אחותי: "היינו בדיסקוטק הרגיל (אחד בעיר) אבל בדרך חזרה הייתה תאונה ופדרו (החבר של אחותי) נאלץ לעשות עקיפה מאוד" אבי: "ומה עשית לבושה ככה?" אחותי ניסתה לענות אבל אבא שלי השתיק אותה ואמר לי לענות, נשמתי עמוק ואמרתי "אני אוהבת להרגיש אישה, ואני גם רוצה להיות אישה". אבי: "הא, תראה את המפשעה שלך, מה יש לך? יש לך פין ואשכים, לא נרתיק, אתה גבר ואני לא מתכוון לאפשר לבן שלי להיות סמוס או טרנסווסט, ואתה - בהתייחס לאחותי - גיליתי שאתה יוצא עם פדרו, ההוא..... - הוא אמר שורה של דברים שלא נותנים לו לראות אותנו כאן בלי שהוא שלח לנו את החדר שלנו" דבר, אחותי התחילה לבכות, לא יצאנו שבועיים עד שהגיע יום ההולדת של אחותי, היא הגיעה לגיל 18 וכשאכלנו את העוגה היא אמרה "מכיוון שאני בת 18 ואני לא יכולה לעשות הרבה דברים בבית הזה החלטתי לעזוב את הבית" אבא שלי נהיה אדום כמו עגבנייה מזעם, הוא קם אבל התיישבת שוב ושוב אתה רוצה ללכת הביתה 18, בסדר. משם, אבל אל תחשוב אפילו לבוא לכאן לבקש משהו, לא כסף, לא אוכל, לא כלום בכלל" היא קמה מאוד שמחה ואמרה "בסדר", אמא שלי שלא העירה שום הערה בזמן הזה קמה והלכה בוכה למטבח; אחותי הלכה לגור עם החבר שלה שחלק דירה עם אחיה שהיה בבעלותו כמה חנויות נעליים, היא עזבה את לימודיה והתחילה לעבוד באחת החנויות של אחיו של פדרו. יום אחד, שבת, אחותי הזמינה אותי לאכול אצלה בבית ואמרה לי "אני יודעת שאת מתגעגעת מאוד למוניקה - מאז הלילה שגילו אותנו היא לא הייתה שוב מוניקה וכבר עברו חודשיים - לכן אני מציעה שאם תרצי תוכלי לבוא לכאן לבית שלי ולהיות מוניקה". קמתי ונישקתי את אחותי, מודה לה. אחרי כמה זמן, יום אחד ביולי בבוקר הפכתי למוניקה והלכתי עם אחותי לחנות הנעליים, כמעט אף אחד לא נכנס ושנינו היינו בחנות כששמענו מישהו נכנס, אחותי ביקשה ממני לצאת החוצה והזדעזעתי כשראיתי את ההורים שלי בחנות הנעליים, אחותי יצאה וכשהיא ראתה אותם היא ביקשה מהם בבקשה לא לעשות סצנה בחנות ועזבתי את החנות שלי ועזבתי את החנות שלי. שאלתי אותי מה לא בסדר, אמרתי לה "אבא הולך להרוג אותי כשהוא יחזור הביתה". כשהגעתי הביתה לא העזתי ללכת לסלון שבו היו ההורים שלי, אבל הם התקשרו אליי, הלכתי ואבי אמר "אני חושב שאמרתי לך שאני לא מתכוון לאפשר לבן שלי להיות טרנסווסט סמוס, נכון?" אמרתי לו עם דמעות בעיניים, "אני לא טרנסווסטיט של סמוס, אני מרגיש כמו אישה ואני רוצה להיות אישה, אבל אם אתה רוצה, אחכה כמה חודשים עד גיל 18 ואעזוב את הבית הזה כדי שאוכל להיות יותר מאושר". אבא שלי קם, חבט בחוזקה בשולחן וצעק, ואמר, "בסדר! אם אתה רוצה להיות חרא מזוין - ההבעה שבה אבא שלי התייחס אלי הכאיבה לי יותר מאשר אם הוא היה מכה אותי - אתה יכול להיות, אבל מהבית הזה, אם אתה רוצה לעזוב, לך עכשיו! אני מעדיף לא לעשות ילדים מאשר שיהיה לי סמוס וזונה אני באתי לפה ואל תבקשי לכאן דבר כילדים, אבל אל תעשה דבר אחד, הלכתי לכאן" לחדר שלי והתחילה לשים כמה דברים במזוודה, ואז אמא שלי נכנסה ואמרה לי לא לעזוב ועניתי שאני לא יכול לגור בבית שבו לא מבינים אותי ושהאיש הזה הוא לא אבא שלי, אמא שלי לא זזה וכשסיימתי אמרתי "אני עוזבת" אמא שלי הוא חיבק אותי ונתן לי כמה נשיקות תוך כדי שהוא אומר לי "זהירות, רק בתחתית..." הגעתי לבית של אחותי ובכיתי סיפרה לה מה קרה, היא חיבקה אותי ואמרה לי, "תראה את זה ככה, סוף סוף תוכלי להיות מוניקה במשרה מלאה", חשבתי על זה והתמלאתי שמחה. התחלתי לעבוד בחנות הנעליים עם אחותי, אחרי זמן מה כבר היה לי שיער ארוך וחסכתי מספיק כסף כדי לעבור ניתוח ולקבל שני שדיים מסיליקון, כי בקושי היו לי הוצאות, מאז שחלקנו את הוצאות הדירה בין ארבעתנו, חסכתי ועשיתי דברים כדי להנשים את עצמי יותר, הסרתי שיער בלייזר בכל הגוף, שמתי גם את התחתונים שלי וסיליקון. קצת ישבן, וכבר התחלתי את הטיפול לניתוח. שינוי מין, בינתיים אני נוטלת טיפול הורמונלי. גרתי בבית של אחותי עם החבר שלה ואחיו, בסופו של דבר שנינו יצאנו יחד, למרות שהוא מבוגר ממני בחמש שנים, כרגע הוא בן 25 ואני בת 20, הוא מתייחס אליי כמו אישה ותומך בי במאה אחוז בנושא הניתוח. למרות שהיו לי מערכות יחסים עם יותר גברים, הוא היה הראשון שהיה לי איתם, הוא הוריד לי את התחת הקטן והזין שלו היה הראשון שאכלתי, אני לא מתעמק בנושאים של יחסים מיניים או עם הגברים שהייתי איתם כי בסופו של יום זה כמעט כמו בשאר הסיפורים, רק רציתי לספר את הסיפור שלי, אבל אם מישהו רוצה לספר לי, או ההרפתקאה שלי היא לספר לי, או לעשות עם גברים. אם אתה רוצה להעיר הערה, עשה זאת ב: